קריטריונים לקיום למידה איכותית באמצעות דפי עבודה לילדים 

במאמר הקודם עסקתי בלמידה מתווכת והשפעותיה החיוביות על יכולותיו של הילד ללמוד, ועל כושרו הקוגניטיבי. במאמר זה אסקור את הפעולות הנדרשות מהמתווך כדי לקיים למידה מתווכת איכותית ואפקטיבית. בנוסף לפעולותיו של המתווך, תהליך הלמידה מושפע גם מגורמים התלויים בילד הלומד (יכולותיו, התעניינויותיו, רמת פעילותו, מצב ערנותו, טווח הקשב) וכן מגורמים חיצוניים (סביבת הלימוד, קיום גירויים והפרעות חיצוניות) ויש להתייחס לכל גורמים אלה לפני תחילת תהליך הלמידה המתווכת במטרה להביאה לאפקטיבית במידה מקסימאלית. כמו כן, המתווך צריך להתאים את החומר הנלמד לגורמים אלו (מכאן גם מוקנית חשיבות להיכרות מקיפה של המתווך עם הילד). איכות הלמידה המתווכת מתבטאת במידת ההתאמה המושגת באינטראקציה בין המבוגר המתווך לבין הילד. התאמה זו באה לידי ביטוי בקשב הדדי ,ברגישות ובהיענות, ובאורכן של שרשרות התקשורת ביניהם.

קיימות מספר גישות לפיתוח כושרו הקוגניטיבי של הילד באמצעות תיווך, הגישות והמודלים פותחו ושופרו במהלך השנים. על פי הגישות המודרניות, ניתן לומר בהכללה שתיווך איכותי כולל תהליכים בסיסיים שהעיקריים שבהם הם מיקוד, יצירת עניין והתלהבות, הרחבה, עידוד והענקה של תחושת יכולת, וכן ויסות התנהגות:
1. מיקוד – תהליך שמטרתו להביא לקשב משותף של המתווך עם הילד. תהליך המיקוד מורכב משלב ראשוני של יצירת מודעות לצורך בקשב, ולאחר שמודעות זו הושגה, המתווך ישתמש בכלים ובפעולות שמטרתן לסייע לילד למקד את הקשב ולקיים את התיווך. להלן מספר דוגמאות לכלים ופעולות כאלו:
א. הצבת שאלות על משמעותם של דברים והקשרם - מטרת השאלות היא למקד את הקשב, לסייע לתהליך החשיבה ולאפשר הסקת מסקנות.
ב. דרישות להצדקה – המתווך מבקש מן הילד לנמק את תשובתו, לדוגמא באמצעות שאלה: "איך הגעת למסקנה הזאת?".
ג. שימוש בדוגמאות ובהדגמות – ביצוע אנלוגיות במטרה להבהיר תהליכים, מצבים והקשרים.
2. יצירת עניין והתלהבות - מתבצע על ידי שיתוף הילד ברגשות, בהתלהבות, ובנתינת משמעויות חיוביות לדברים בסביבה. כדי לבצע זאת בהצלחה, על המתווך עצמו להיות בעל עניין והתלהבות בחומר ההוראה, במידה וזה אינו המצב, המתווך יתקשה ליצור עניין, ואיכות התיווך עלולה להיפגע.  ניתן לעורר עניין והתלהבות באמצעים שונים, לדוגמא באמצעות משפטים כגון: "הנה תמונה יפהפייה", "אתה זוכר שהיינו במקום הזה?", "אות זו נמצאת גם בשם שלך". בהקשר זה, דפי עבודה לילדים המכילים תמונות צבעוניות ומלהיבות יכולים לסייע, כמו כן, דפי עבודה לילדים במסגרת תוכנית חינוכית אשר מאפשרים לילד למצות את יכולותיו ולהצליח, יתרמו להגברת ההתלהבות. דרך נוספת ליצירת עניין והתלהבות היא באמצעות שינויים בטון הדיבור, הדגשת צלילים ועוד.
3. הרחבה והוראת כללים – המתווך מסביר קשרים סיבתיים תוך ביצוע "התבוננות מרחוק" על הבעיה ומעודד את הילד לבנות כללים אשר ישמשו אותו במצבים חדשים בעתיד, וליצור הכללות. לדוגמא כאשר הורה מסביר לילד על הכביש וסכנותיו, עליו לבצע גם פעולת הרחבה ולהסביר לילד היכן מקומם של הולכי הרגל, מהו מעבר חציה, היכן מותר והיכן אסור לשחק. ניתן למצוא יישום זה באתר זהירות בדרכים של דידקטוס.
4. שימת דגש על סדר, שיטות, ורצף הפעולות המביא למציאת הדרך היעילה ביותר לפתרון בעיות.
5. משובים חיוביים, עידוד והענקת תחושה של יכולת - נתינת חיזוק ועידוד לתגובות מסוימות של הילד, כאשר המתווך מלווה את דברי העידוד בהסבר לגבי הצלחתו של הילד, להבדיל מעידוד סתמי בלבד, כמו כן יש להימנע מביקורות שליליות.
6. ויסות התנהגות - נועד לסייע לילד לפתח התנהגות שתביאו לעשייה קלה. במסגרת זו המתווך מעביר לילד את המסר שכדאי לעצור ולחשוב לפני ביצוע פעולה ולשקול את האפשרויות השונות. בביצוע ויסות התנהגות המתווך מסביר לילד או מדגים לו, על מנת להעביר למודעותו מידע על הפעילות ועל הדרך היעילה לבצע אותה.

 במחקרים רבים נמצאו מיתאמים גבוהים בין רמות גבוהות של התנהגויות תיווך ,בייחוד הרחבה והוראת כללים, מיקוד באמצעות שאילת שאלות על משמעותם של דברים והקשרם, ומתן משובים חיוביים (משוב המלווה בהסבר), לבין הישגים טובים יותר של ילדים בביצועים קוגניטיביים שונים.
 במאמר הבא אעסוק בקריטריונים הנדרשים מערכות לימוד חינוכיות ומתכניות העשרה אשר מיועדות להביא להשפעה חיובית לטווח ארוך על התפקוד הקוגניטיבי של הילדים.